הצבא ירה טיל על שלושה ילדים, שהיו בדרכם הביתה מהמספרה, והרג שניים מהם
שמות ההרוגים:

עמאר תייסיר מוחמד אל-עמור, בן 10
חמאדה עטייה עאבד אל-עמור, בן 13

עדותו של עטייה אל-עמור, בן 46, אב לשמונה, אביו של חמאדה:

אני חקלאי ויש לי גם מכולת קטנה בשכונת אל-פוח'ארי, בדרום מזרח ח'אן יונס, מול תחנת תימראז לאספקת גז בישול. ביום רביעי, 12.5.21, בשעה 15:30, עמדתי בפתח המכולת שלי. הבן שלי חמאדה הגיע עם שני בני דודים שלו, עמאר אל-עמור, בן 10, ועליאן אל-עמור, בן 11. הם רצו ללכת להסתפר ועברו אצלי כדי שאתן לחמאדה כסף. המספרה נמצאת במרחק של שני קילומטרים מהמכולת, ברחוב סלאח א-דין. נתתי לו כסף והם הלכו.

שעתיים אחר כך, בשעה 17:30, הם חזרו למכולת, אחרי שהסתפרו. הם לקחו נודלס להכנה מהירה והלכו הביתה. אני התיישבתי בפתח המכולת. הסתכלתי על השמיים במזרח וראיתי שני מסוקים ישראליים שריחפו במקום אחד ליד השני, ואז אחד פנה דרומה והשני מערבה. אחרי פחות מדקה, המסוק שפנה מערבה ירה טיל שפגע בחמאדה ובבני הדודים שלו, שהלכו בצד ימין של הרחוב. הם היו במרחק של בערך חמישים מטרים מהמכולת.

ראיתי אבק ועשן סמיך במקום שבו היו הילדים. לא ראיתי אותם. נכנסתי להלם ולא יכולתי לעשות כלום. העשן התפזר אחרי כמה דקות ואז ראיתי את שלושתם מוטלים על הכביש. רצתי אליהם בצרחות. לא היה אף אחד בסביבה. מרוב פניקה ובלבול רצתי בין הילדים לבין המכולת.

אחרי כמה דקות אנשים התחילו להגיע, וביניהם גם קרוב משפחה שלי, חאתם, בן 50. הוא לקח את עליאן, שהיה מוטל פצוע על האדמה ליד הכניסה לתחנת תימראז, במרחק של עשרים מטרים משני הילדים האחרים. חאתם הכניס את עליאן לאוטו שלו ונסע מיד לבית החולים האירופאי. הוא רצה לקחת איתו גם את עאמר ואת הבן שלי, חמאדה. אבל אמרתי לו ולאנשים האחרים שהיו שם שהם כבר נפלו שהידים. שניהם היו שרופים ברוב חלקי הגוף, גם בפנים.

עטייה אל-עמור בחנותו, לצד הכרזות לזכר בנו חמאדה ואחיינו עמאר.

בינתיים הגיע גם בן דוד שלי, טלב, בן 55, והוא פינה במכונית שלו את הבן שלי חמאדה ואת האחיין שלי עמאר. הייתי בהלם ובמצב מאוד קשה. לא הייתי מסוגל להתקרב אליהם או לנסוע איתם לבית החולים. התיישבתי ליד המכולת שלי בלי לדעת מה לעשות, הייתי היסטרי והאנשים סביבי ניסו להרגיע אותי.

אחרי חצי שעה נסעתי לבית החולים האירופאי וגיליתי שכבר הכניסו את חמאדה ואת עמאר למקררים. האחיין שלי עליאן היה בחדר ניתוח. הוא עבר ניתוח בבטן ואחרי שישה ימים העבירו אותו לבית החולים אל-עריש במצרים. הוא עדיין מאושפז שם.

למחרת, יום חמישי 13.5.21, היה חג אל-פיטר. במקום לחגוג קברנו את הבן שלי ואת האחיין שלי. הם נקברו בבית הקברות א-שיח' מוחמד בח'אן יונס.

חמאדה היה בכיתה ז' בבית ספר של אונר"א, בשכונת אל-פוח'ארי. כולם אהבו אותו. מאז שהוא נפל שהיד כבר לא שומעים אצלנו את הקולות של החברים שלו, שהיו באים וקוראים לו לצאת לשחק איתם. חמאדה אהב לשחק כדורגל. הוא עזר לי בעבודה החקלאית ולפעמים גם במכולת.

  • העדות נגבתה על ידי ח'אלד אל-עזאייזה ב-1.6.21
‘Atiyyah al-‘Amur, 46, a father of eight including Hamadah
עטייה אל-עמור

הסתכלתי על השמיים במזרח וראיתי שני מסוקים ישראליים שריחפו במקום אחד ליד השני, ואז אחד פנה דרומה והשני מערבה. אחרי פחות מדקה, המסוק שפנה מערבה ירה טיל שפגע בחמאדה ובבני הדודים שלו, שהלכו בצד ימין של הרחוב.