הצבא ירה טילים לעבר חווה חקלאית והרג ארבעה חקלאים שעסקו בקטיף אפרסקים
שמות ההרוגים:

ואאיל מחמוד פארס אל-ר'ולה, בן 55
עאטף עבד א-רחמאן ג'ומעה אל-בראווי, בן 48
טלעת ג'מיל מחמוד ורש אר'א, בן 37
נאאיל ח'אלד יונס אל-בראווי, בן 22

עדותו של עימאד ג'נייד, בן 36, אב לשלושה, שעבד בחווה בזמן האירוע:

אני עובד בחווה חקלאית שנמצאת מזרחית למחנה הפליטים ג'באליא. השטח של החווה הוא 45 דונמים ויש בה עצי זית, אפרסק ומשמש. יש שם גם לול תרנגולות. אני עובד כל יום, חוץ מימי שישי, בין השעות 7:00 ו-16:00. התפקיד שלי הוא לשמור על המקום. אני גם משקה את העצים, קוטף את הפירות, מעשב, דואג להשקייה ולחשמל. אני עובד שם מאז 2007 והמקום הפך לחלק מהחיים שלי. 

מאז תחילת המלחמה הגעתי לחווה כרגיל, מדי יום. טיפלתי בעצים, השקיתי אותם, ריססתי חומרי הדברה ושמרתי על המקום. ביום רביעי, 12.5.21, הגעתי בבוקר והתחלתי לעבוד כרגיל. פתחתי את שסתומי המים כדי להשקות את הגידולים. כל הזמן שמעתי רעש חזק של מטוסי תצפית. חששתי שיקרה משהו אז נכנסתי למבנה של המנהלה.

אחרי חצי שעה בערך התקשר אליי עאטף אל-בראווי, קבלן שמגיע אלינו כדי לקטוף את היבול בחווה. הוא ביקש שאפתח לו את השער, שנמצא במרחק של 350 מטרים מהמבנה. הגעתי לשם בעגלה רתומה לחמור. עאטף נכנס יחד עם שני חקלאים שעובדים איתו, טלעת ונאאיל. הם נכנסו וקטפו משמשים קרוב לשער.

באותו זמן התקשר אליי ואאיל אל-ר'ולה, אחד החקלאים שעובד בחווה, וביקש שאאסוף אותו מתחנת הדלק שנמצאת במרחק של 700 מטרים מהחווה. בסוף עאטף אסף אותו וכולם קטפו יחד אפרסקים. אני הלכתי להשקות עצים אחרים. בדרך עישבתי קצת ושמרתי את העשבים לחמור.

פתאום שמעתי פיצוץ חזק והרגשתי כאבים חזקים ביד שמאל ובבטן. צעקתי כדי שמישהו יבוא לעזור לי. הסתכלתי לכיוון שבו היו האחרים, ואז ראיתי את וואיל, נאאיל, טלעת ועאטף שוכבים על הקרקע. רציתי לקום וללכת לכיוון שלהם, אבל הצלחתי ללכת רק כמה מטרים ואז נפלתי. החזקתי בדלת של המכונית של עאטף כדי להתרומם, אבל אז נפל עוד טיל. ניסיתי לקום אבל שוב נפלתי אז המשכתי להתקדם בזחילה ואז נפל לידי טיל שלישי. המשכתי לזחול עד שהגעתי למבנה. הסתכלתי על הגוף שלי וראיתי שאני שותת דם.

התקשרתי לבן הדוד שלי מצד אמא, לואאי ג'נייד. סיפרתי לו מה קרה והוא הזמין אמבולנס שפינה אותי לבית החולים האינדונזי. בבית החולים ניתחו אותי בבטן והוציאו כמה רסיסים. אשפזו אותי למשך תשעה ימים ואז שחררו אותי הביתה.

הם הפציצו אותנו למרות שאנחנו אזרחים וחקלאים שעובדים, לאור היום, למען הפרנסה שלנו. אני עצוב מאוד על החברים שלי שנפלו שהידים. הם נהרגו בזמן שעבדו כדי לפרנס את המשפחות שלהם.

  • העדות נגבתה על ידי מוחמד סבאח ב-27.5.21.

‘Imad Jneid, 36, a father of three who was working on the farm at the time of the incident
עימאד ג׳נייד

פתאום שמעתי פיצוץ חזק והרגשתי כאבים חזקים ביד שמאל ובבטן. צעקתי כדי שמישהו יבוא לעזור לי. הסתכלתי לכיוון שבו היו האחרים, ואז ראיתי את וואיל, נאאיל, טלעת ועאטף שוכבים על הקרקע.