הצבא ירה טילים על ארבעה בניינים בשעת לילה מאוחרת והרג 46 בני אדם (חלק 2)*

בשני בניינים צמודים נהרגו 22 מבני משפחת אל-כולכ (אל-קולק):

בבניין הראשון נהרגו שמונה מבני המשפחה:
בני הזוג:

עיזת מועין מוחמד אל-כולכ (אל-קולק), בן 44
דועאא עומר עבדאללה אל-כולכ (אל-קולק), בת 38

ושניים מילדיהם:

זייד עיזת מועין אל-כולכ (אל-קולק), בן 8
אדם עיזת מועין אל-כולכ (אל-קולק), בן 3

אחיו של עיזת

מוחמד מועין מוחמד אל-כולכ (אל-קולק) (אחיו של עיזת), בן 41

ושלושה מילדיו:

חלא מוחמד מועין אל-כולכ (אל-קולק), בת 12
יארא מוחמד מועין אל-כולכ (אל-קולק), בת 9
רולא מוחמד מועין אל-כולכ (אל-קולק) בת 5

בבניין הצמוד לו נהרגו 14 מבני המשפחה:
בני הזוג:

אמין מוחמד חמד אל-כולכ (אל-קולק), בן 89
סעדייה יוסף טאהר אל-כולכ (אל-קולק), בת 84

כלתם:

ח'יתאם מוסא האשם אל-כולכ (אל-קולק) , בת 47

בנם וילדיו

פוואז אמין מוחמד אל-כולכ (אל-קולק), בן 62
ריהאם פוואז אמין אל-כולכ (אל-קולק), בת 32
סאמח פוואז אמין אל-כולכ (אל-קולק), בן 28
אשתו: איאת איבראהים ח'ליל אל-כולכ (אל-קולק), בת 19
בנם: קוסיי סאמח פוואז אל-כולכ (אל-קולק), בן חמישה חודשים
עבד אל-חמיד פוואז אמין אל-כולכ (אל-קולק), בן 22

בתם:

בהאא אמין מוחמד אל-כולכ (אל-קולק), בת 48

כלתם וילדיה:

אמל ג'מיל סלאמה אל-כולכ (אל-קולק), בת 42
וילדיה: טאהר שוכרי אמין אל-כולכ (אל-קולק), בן 23
אחמד שוכרי אמין אל-כולכ (אל-קולק), בן 15
הנאא שוכרי אמין אל-כולכ (אל-קולק), בת 14

בבניין שלישי, בבעלות משפחת אבו אל-עוף, נהרגו 22 בני אדם:

עביר נימר עלי אישכונתנא, בת 29
וארבעה מילדיה:

דאנא ריאד חסן אישכונתנא, בת 9
לאנא ריאד חסן אישכונתנא, בת 5
יחיא ריאד חסן אישכונתנא, בן 4
זיין ריאד חסן אישכונתנא, בן שנתיים

רג'אא סובחי איסמאעיל אבו אל-עוף אל-אפרנג'י, בת 41
וארבעת ילדיה:

דימא ראמי ריאד אל-אפרנג'י, בת 15
יזן ראמי ריאד אל-אפרנג'י, בן 13
מירה ראמי ריאד אל-אפרנג'י, בת 11
אמיר ראמי ריאד אל-אפרנג'י, בן 9

בני הזוג:

תוופיק איסמאעיל חוסיין אבו אל-עוף, בן 79
מג'דיה ח'ליל חוסיין אבו א-עוף, בת 82

בנם:

איימן תוופיק איסמאעיל אבו אל-עוף, בן 49

רעייתו

רים אחמד ח'ליל אבו אל-עוף, בת 40

ילדיהם:

תוופיק איימן תוופיק אבו אל-עוף, בן 17
תאלה איימן תוופיק אבו אל-עוף, בת 13

דיאנה זיאד מוחיי א-דין אבו אל-עוף אל-יאזג'י, בת 45
ובנותיה:

רוואן עלאא סובחי אבו אל-עוף, בת 19
שיימאא עלאא סובחי אבו אל-עוף, בת 21

דודתו של אביהן:

סובחייה איסמאעיל אבו אל-עוף, בת 73

חאזם עאדל נעים אל-קומוע, בן 48

דייר בבניין

מוחמד אחמד מוסבאח איכי, בן 39

בעל חנות בבניין

בבנין הרביעי, במרחק של כ-500 מטר, בניין אל-אחלאם, נהרגו שני דיירים:

מועין אחמד חסן אל-עאלול, בן 66
לואאי מוחמד אחמד עודה, בן 54

חלק מבני המשפחה כותבים את שמם עם ע' (אל-כולכ), אחרים כותבים אותו עם ק' (אל-קולק).

עדותו של ריאד אישכנתנא, בן 42, אב לחמישה, איבד את אשתו וארבעה מילדיו באירוע

לפני המלחמה גרתי בקומה השלישית בבניין של אבו אל-עוף ברחוב אל-ויחדה, יחד עם אשתי עביר אישכנתנא וחמשת הילדים שלנו דאנא, לאנא, יחיא, זין וסוזישכרנו את הדירה הזאת לפני שלוש שנים. בבניין היו ארבע קומות, ובקומת הקרקע היו חנויות. בעבר עבדתי כמלצר במסעדות ובקפטריות. מאז משבר הקורונה במארס 2020 אני מובטל, ועבדתי רק בעבודות מזדמנות.   

מאז תחילת המלחמה פחדנו מאוד ועקבנו כל הזמן אחרי החדשות והאירועים. נשארתי בבית עם אשתי והילדים שלי, כדי שלא יפחדו מרעש ההפצצות, למרות שגרנו באזור יוקרתי שאין בו בכלל מטרות צבאיות. האזור שלנו שקט מאוד ורק לפעמים שמענו סירנות של אמבולנסים שפינו את הפצועים לבית החולים א-שיפאא שקרוב אלינו   

בערב של יום שבת, 15.5.21, הילדים שלנו נכנסו לחדרים שלהם כדי לישון. אני ואשתי עביר היינו עדיין ערים. אחרי חצות, בסביבות השעה 12:30, אשתי הלכה גם היא לישון, אחרי יום ארוך של פחד מהרעש של ההפצצות ושל מטוסי התצפית.  

נשארתי בסלון ועקבתי אחר החדשות. פתאום, בערך חצי שעה אחרי שאשתי הלכה לישון, הרגשתי שהבניין שלנו רועד. ראיתי הבזק אדום וחזק ואז הייתה עוד טלטלה חזקה מאוד. רצתי לחדר של הילדים. אשתי כבר הייתה שם והוציאה אותם מהחדר. פתאום הבניין נפל. כולו נפל, הקירות, העמודים, הבטון. התקרה נפלה על אשתי ועל הילדים ואני נשמטתי למטה, כאילו שנפלתי לבור עמוק. מסביב לגוף שלי היה בטון ולא הייתי מסוגל לנשום או לראות כלום. זרם החשמל התנתק במהלך הנפילה שלי. לא יכולתי לראות את אשתי והילדים שלי ולא ידעתי מה עלה בגורלם.  

כמה דקות אחר כך שמעתי את הקולות של דאנא ושל זין שצעקו: אבא, אבא. קראתי להם. אני לא יודע אם הם שמעו אותי או לא. אחרי כמה רגעים כבר לא שמעתי את הקולות שלהם. נשארתי מתחת להריסות, צעקתי ובכיתי וקראתי לאנשים לבוא לעזור לנו.  

אחרי כמה שעות שמעתי קול קורא: מי חי? ואמרתי שאני. הם שאלו אותי מה שמי ועניתי להם ואז הם אמרו לי שהם תיכף מזיזים את ההריסות ושהם יצילו אותי. הייתי מותש מאוד, פצוע, ולא יכולתי לנשום. לא ידעתי מה קרה לאשתי ולילדים שלי, חשבתי עליהם כל הזמן.  

הם סילקו את ההריסות ופינו אותי לבית החולים א-שיפאא, שם עברתי בדיקות רפואיות וצילומי רנטגן. התברר שיש לי שבר בגב ובבית החזהפצעים וחבורות בגוף, פצע עמוק בגבה וביד ימין ושאצבע אחד נקטעהשמעתי שחילצו שהידים מהמשפחות אבו אל-עוף ואל-אפרנג'י שגרו איתי באותו בניין.    

אחרי כמה שעות הודיעו לי שחילצו את הגופות של אשתי וארבעה מהילדים שלי – דאנא בת 9, לאנא בת 5, יחיא בן 4, וזיין בן השנתיים. רק הבת שלי סוזי, בת השבע, ניצלה. הוציאו אותה אחרי שהיא הייתה לכודה עשר שעות מתחת להריסות ולבטון. היא אושפזה עם שברים וחבלות למשך חמישה ימים. אני השתחררתי אחרי שישה ימים. 

איבדתי תקווה בחיים. הם הרגו את אשתי וארבעה מהילדים שלי. ישראל קברה אותם חיים מתחת להריסות. הילדים שלי אהבו את החיים ואהבו את בני המשפחה שלהם והחברים שלהם. התעוררתי לאסון ולטבח. הכול נהייה שחור. אני והבת שלי סוזי בהלם. כל יום היא שואלת אותי על אמא שלה ואומרת שהיא צריכה אותה ושהיא רוצה לראות אותה, ואין לי מה לומר לה. היא מבקשת ממני לקחת אותה אליה. היא כל הזמן שואלת אותי על האסון שלנו ומזכירה אותו. החיים שלנו הפכו לחסרי טעם. אין לי חיים אחרי מותם. 

  • העדות נגבתה על ידי מוחמד סבאח ב-31.5.21.

 לטענת הצבא, רשת המנהרות של חמאס עברה מתחת לרחוב.

חורבות בניין משפחת אבו אל-עוף שבו גרו גם ריאד אישכנתנא ומשפחתו. צילום: מוחמד סבאח, בצלם
ריאד אישכנתנא
ריאד אישכנתנא

כמה דקות אחר כך שמעתי את הקולות של דאנה ושל זין שצעקו: אבא, אבא. קראתי להם. אני לא יודע אם הם שמעו אותי או לא. אחרי כמה רגעים כבר לא שמעתי את הקולות שלהם.