הצבא ירה טילים על ארבעה בניינים בשעת לילה מאוחרת והרג 46 בני אדם (חלק 3)*

בשני בניינים צמודים נהרגו 22 מבני משפחת אל-כולכ (אל-קולק):

בבניין הראשון נהרגו שמונה מבני המשפחה:
בני הזוג:

עיזת מועין מוחמד אל-כולכ (אל-קולק), בן 44
דועאא עומר עבדאללה אל-כולכ (אל-קולק), בת 38

ושניים מילדיהם:

זייד עיזת מועין אל-כולכ (אל-קולק) בן 8
אדם עיזת מועין אל-כולכ (אל-קולק), בן 3

אחיו של עיזת

מוחמד מועין מוחמד אל-כולכ (אל-קולק) (אחיו של עיזת), בן 41

ושלושה מילדיו:

חלא מוחמד מועין אל-כולכ (אל-קולק), בת 12
יארא מוחמד מועין אל-כולכ (אל-קולק), בת 9
רולא מוחמד מועין אל-כולכ (אל-קולק), בת 5

בבניין הצמוד לו נהרגו 14 מבני המשפחה:
בני הזוג:

אמין מוחמד חמד אל-כולכ (אל-קולק), בן 89
סעדייה יוסף טאהר אל-כולכ (אל-קולק), בת 84

כלתם:

ח'יתאם מוסא האשם אל-כולכ (אל-קולק) , בת 47

בנם וילדיו

פוואז אמין מוחמד אל-כולכ (אל-קולק), בן 62
ריהאם פוואז אמין אל-כולכ (אל-קולק), בת 32
סאמח פוואז אמין אל-כולכ (אל-קולק), בן 28
אשתו: איאת איבראהים ח'ליל אל-כולכ (אל-קולק), בת 19
בנם: קוסאיי סאמח פוואז אל-כולכ (אל-קולק), בן חמישה חודשים
עבד אל-חמיד פוואז אמין אל-כולכ (אל-קולק), בן 22

בתם:

בהאא אמין מוחמד אל-כולכ (אל-קולק), בת 48

כלתם וילדיה:

אמל ג'מיל סלאמה אל-כולכ (אל-קולק), בת 42
וילדיה: טאהר שוכרי אמין אל-כולכ (אל-קולק), בן 23
אחמד שוכרי אמין אל-כולכ (אל-קולק), בן 15
הנאא שוכרי אמין אל-כולכ (אל-קולק), בת 14

בבניין שלישי, בבעלות משפחת אבו אל-עוף, נהרגו 22 בני אדם:

עביר נימר עלי אישכונתנא, בת 29
וארבעה מילדיה:

דאנא ריאד חסן אישכונתנא, בת 9
לאנא ריאד חסן אישכונתנא, בת 5
יחיא ריאד חסן אישכונתנא, בן 4
זיין ריאד חסן אישכונתנא, בן שנתיים

רג'אא סובחי איסמאעיל אבו אל-עוף אל-אפרנג'י, בת 41
וארבעת ילדיה:

דימא ראמי ריאד אל-אפרנג'י, בת 15
יזן ראמי ריאד אל-אפרנג'י, בן 13
מירה ראמי ריאד אל-אפרנג'י, בת 11
אמיר ראמי ריאד אל-אפרנג'י, בן 9

בני הזוג:

תוופיק איסמאעיל חוסיין אבו אל-עוף, בן 79
מג'דיה ח'ליל חוסיין אבו א-עוף, בת 82

בנם:

איימן תוופיק איסמאעיל אבו אל-עוף, בן 49

רעייתו

רים אחמד ח'ליל אבו אל-עוף, בת 40

ילדיהם:

תוופיק איימן תוופיק אבו אל-עוף, בן 17
תאלה איימן תוופיק אבו אל-עוף, בת 13

דיאנה זיאד מוחיי א-דין אבו אל-עוף אל-יאזג'י, בת 45
ובנותיה:

רוואן עלאא סובחי אבו אל-עוף, בת 19
שיימאא עלאא סובחי אבו אל-עוף, בת 21

דודתו של אביהן:

סובחייה איסמאעיל אבו אל-עוף, בת 73

חאזם עאדל נעים אל-קומוע, בן 48

דייר בבניין

מוחמד אחמד מוסבאח איכי, בן 39

בעל חנות בבניין

בבנין הרביעי, במרחק של כ-500 מטר, בניין אל-אחלאם, נהרגו שני דיירים:

מועין אחמד חסן אל-עאלול, בן 66
לואאי מוחמד אחמד עודה, בן 54

חלק מבני המשפחה כותבים את שמם עם ע' (אל-כולכ), אחרים כותבים אותו עם ק' (אל-קולק).

עדותו של ראמי אל-אפרנג'י, בן 45 ואב ארבעה, איבד את אשתו וילדיו באירוע

גרתי עם אמא שלי, אשתי רג'אא אבו אל-עוף וארבעת הילדים שלנו בבניין א-ספא בשכונת א-רימאל, ברחוב א-ת'ורה, שמקביל לרחוב אל-ויחדה. הבניין שלנו היה במרחק של שישים מטרים מבניין אבו אל-עוף. מאז תחילת המלחמה, ב-10.5.21, נשארתי עם אשתי והילדים שלנו, דימא, יזן, מירא ואמיר, בדירה. עקבנו אחרי החדשות כל הזמן. שמענו את רעש ההפצצות של המטוסים בכל העיר עזה. אשתי והילדים שלי פחדו מההפצצות והעסקנו את הילדים כדי שלא ישמעו את הפיצוצים ואת הרעש של מטוסי התצפית שחגו מעלינו כל הזמן. 

בשבת, 15.5.21, בסביבות השעה 16:30, אשתי הלכה עם ארבעת הילדים שלנו לבקר את המשפחה שלה ברחוב אל-ויחדה ולהכין עוגיות לחג. הם התכוונו לישון שם ולחזור למחרת כדי לשנות קצת אווירה, בצל המלחמה וההפצצות. 

בסביבות 23:00 הלכתי לישון. גם אמא שלי הלכה לחדר שלה. פתאום התעוררתי מבוהל מפיצוצים חזקים ורצופים שהיו קרובים אלינו מאוד. זרם החשמל התנתק. הסתכלתי בשעון, השעה הייתה 1:00 לפנות בוקר. בן דודה שלי מצד אבא שלי התקשר כדי לשאול אם אנחנו בסדר. הוא גר קרוב אליי וחשב שההפצצות היו בבניין שלי. עניתי לו שהתעוררתי מבוהל מהרעשים של הפיצוצים. הסתכלתי דרך החלונות כדי לראות איפה הייתה ההפצצה. בדיוק אז התקשר אלי בן הדודה שלי עימאד עלי חסן, ואמר לי שההפצצה הייתה בבניין אבו אל-עוף. כששמעתי את זה הייתי בהלם. פחדתי מאוד. 

רצתי מיד לבניין אבו אל-עוף, שאשתי וארבעת הילדים שלי היו בו. הגעתי לשם תוך פחות מדקה. ראיתי מחזה מחריד ובלתי נסבל. זה היה הרס טוטאלי של הבניין ושל הרחוב. עמדתי שם, בהלם מוחלט. ראיתי שגם הבניינים של אמין ומועין אל-כולכ נהרסו לגמרי. אנשים צעקו ובכו, התרוצצו ממקום למקום, חלק חיפשו קרובי משפחה ואחים. 

הגיעו אמבולנסים וצוותים של ההגנה האזרחית. כל האנשים שם חיפשו וניסו להציל אנשים. אני רציתי להציל את אשתי והילדים שלנוראיתי שהוציאו ילדה אחת והייתי בטוח שזו דימא, הבת שלי. רק אחר כך התברר לי שזו הייתה שיימאא אבו אל-עוף, שגם נהרגה. חולצו עוד אנשים, חלקם נפלו שהידים ואחרים היו פצועים. ראיתי גם שמחלצים חלקים של גופות. ראיתי שחילצו את ד"ר איימן אבו אל-עוף ואת אשתו רים. חילצו גם את אמו מוג'דייה ואת דיאנה, אשתו של עלאא אבו אל-עוף, שהייתה פצועה. 

אחר-כך חילצו את הגופה של אשתי רג'אא. חילצו גם את שני הבנים שלי, שישנו צמודים אחד לשני. הפנים שלהם היו כחולות, וזה אומר שהם מתו מחנק. בהתחלה הייתי בטוח שהם עדיין בחיים אבל אנשי ההגנה האזרחית אמרו לי שאף אחד מהמשפחה שלי לא נשאר בחיים, ושכולם נפלו שהידים. זה היה הלם עבורי. כל בני המשפחה שלי נפלו שהידים. לא נותר לי אף אחד בעולם הזה.  

הם המשיכו לחלץ עוד אנשים. הם חילצו את עומר אבו אל-עוף, שהיה פצוע. וגם את חאזם ששכר דירה בבנייןחולצה גם הגופה של מוחמד, שהייתה לו חנות טלפונים שהוא שכר מבהאא אבו אל-עוף. כולם הועברו לבית החולים א-שיפאא. 

ביום ראשון קברנו את אשתי ואת הילדים בבית הקברות, וחזרתי אל הדירה שלי, בהלם, לא מאמין למה שקרה. לא האמנתי שאני חוזר לדירה שלי בלי אשתי ובלי הילדים. הדירה ריקה, עצובה ונטושה ואין בה סימני חיים. הם הופצצו ממטוסים ישראליים כשהם ישנו בבית של סבא שלהם. הכל נהרס עבורי לתמיד. הם הרגו את אשתי. היה לה תואר שני והיא עבדה בפרויקטים בינלאומיים ברצועת עזה. הילדים שלי היו תלמידים מצטיינים וידעו אנגלית וצרפתית, במיוחד הבת שלי דימא, שציירה, רקדה והשתתפה בפסטיבליםאני ואשתי גידלנו את הילדים שלנו במשך 16 שנה. החיים שלהם נמחקו ברגע.  

מירה, דימא, יזן ואמיר אל-אפרנג'י
  • העדות נגבתה על ידי מוחמד סבאח ב-31.5.21.

* לטענת הצבא, רשת המנהרות של חמאס עברה מתחת לרחוב.

חורבות בניין משפחת אבו אל-עוף שבו נהרגו גם אשתו וילדיו של ראמי אל-אפרנג'י ומשפחתו. צילום: מוחמד סבאח, בצלם
ראמי אל-אפרנג'י,
ראמי אל-אפרנג'י

אחר-כך חילצו את הגופה של אשתי רג'אא. חילצו גם את שני הבנים שלי, שישנו צמודים אחד לשני. הפנים שלהם היו כחולות, וזה אומר שהם מתו מחנק. בהתחלה הייתי בטוח שהם עדיין בחיים אבל אנשי ההגנה האזרחית אמרו לי שאף אחד מהמשפחה שלי לא נשאר בחיים, ושכולם נפלו שהידים.