הצבא ירה שני טילים לרחוב והרג גבר
שם ההרוג:

מוחמד עבד א-ראאוף מוחמד חילס, בן 34

עדותו של זיאד חילס, בן 63, אב לתשעה, בן דודו של מוחמד:

יש לי חנות קטנה בשכונת א-שוג'אעיה ולידי, במרחק של שלושים מטרים בערך, יש חנות שהייתה שייכת לשהיד מוחמד. ביום שלישי, 11.5.21, בסביבות השעה 21:00, אחרי הארוחה של הרמדאן, הייתי בחנות שלי. מוחמד הגיע כדי לפתוח את החנות שלו. הוא תמיד עבר אצלי לפני שהוא פתח. ישבתי איתו ועם עוד שלושה צעירים מהמשפחה שלי ושתינו תה. אחרי 45 דקות בערך מוחמד הלך לפתוח את החנות שלו.

רגע אחרי שמוחמד הגיע לחנות שלו, שמעתי פיצוץ חזק מאוד. כל האזור היה חשוך כי לא היה חשמל. הסתכלתי לכיוון החנות שלו וראיתי שדלת הכניסה שלה הופצצה. ראיתי אותו רץ לכיוון שלי, הוא היה פצוע ביד והחזיק אותה חזק. צעקתי אליו שיבוא מהר להסתתר אצלי בחנות, אבל הוא לא הגיב, כנראה שהוא לא שמע אותי.

בערך דקה אחרי הטיל הראשון, לפני שמוחמד הספיק להגיע לחנות שלי, פגע בו עוד טיל. עפתי אחורה מעוצמת הפיצוץ. הבן שלי מוחמד, בן 34, שהיה לידי, גם עף אחורה. היה לי פנס קטן ביד והדלקתי אותו כדי לראות את מוחמד. זחלתי עד שהגעתי אליו ושמתי את היד שלי על הגוף שלו. צעקתי: מוחמד נפל שהיד, מוחמד נפל שהיד. הגוף שלו היה מבותר. הידיים והרגליים שלו היו שבורות והכל היה מלא דם. השכנים הביאו מיד רכב אזרחי ופינו את הגופה של מוחמד וגם אדם נוסף שנפצע, עלי ג'ונדייה. הוא היה פצוע קשה.

מוחמד עבד א-ראאוף מוחמד חילס

מוחמד חילס

אחרי חצי שעה הגיע אמבולנס שפינה אותי ואת בני מוחמד לבית החולים א-שיפאא. עשו לי צילום רנטגן והתברר שיש לי חבורות באזור האגן. קיבלתי זריקה ומשככי כאבים. הבן שלי נפגע באצבעות יד שמאל ונכנסו לו זכוכיות לחזה. באותו לילה שחררו אותי והלכתי עם אשתי לבית של הבן שלי טארק, שגר בשכונת תל אל-הווא. לא יכולנו לחזור הביתה, גם בגלל שהייתי במצב נפשי קשה וגם בגלל שפחדנו מההפצצות. נשארנו אצלו כל המלחמה ורק כשהיא הסתיימה חזרנו הביתה. 

אני עצוב מאוד בגלל מוחמד. אני מבקר בקבר שלו כל יום, נשאר שם שעה בערך ובוכה עליו. הוא חסר לי כל הזמן. כל יום, כשאני מסתכל על החנות שלו, והוא לא שם, הלב שלי נקרע בגללו. אני זוכר איך הוא היה עובר אצלי בדרך לחנות שלו, ואיך היינו מדברים וצוחקים.

כל דבר מזכיר לי את מוחמד. יש לו ילד אחד קטן, בן ארבע. כשאני רואה אותו אני בוכה ומחבק ומנשק אותו. אני רואה את אמא של מוחמד עוברת מדי יום, בבוקר ובערב, ליד החנות כדי לבקר בקבר שלו. בכל פעם הלב שלי נקרע כשאני רואה אותה. מוחמד היה אדם טוב ומכובד, הוא היה עוזר לנזקקים ולמי שהיה צריך. אני מתגעגע אליו מאוד, אני כל הזמן מרגיש שחסר משהו בעולם. הלוואי שיזכה לרחמי שמים ושיהיה משכנו גן עדן. 

  • העדות נגבתה על ידי אולפת אל-כורד ב-26.6.21.
Ziad Hiles, 63, a father of nine, Muhammad’s cousin
זיאד חילס

אני מבקר בקבר שלו כל יום, נשאר שם שעה בערך ובוכה עליו. הוא חסר לי כל הזמן. כל יום, כשאני מסתכל על החנות שלו, והוא לא שם, הלב שלי נקרע בגללו.