שני אחים שעבדו בלול התרנגולות של משפחתם נהרגו מטילים שירה הצבא
שמות ההרוגים:

מונזר עבד אל-כרים מוחמד ברכה, בן 21
מנאר עבד אל-כרים מוחמד ברכה, בן 18

עדותו של עבד אל-כרים ברכה, בן 65, אב לשבעה, אביהם של מונזר ומנאר:

ב-1999 שכרתי חלקת אדמה בשטח של 14 דונם באזור אל-מושאעלה, בדרום מזרח דיר אל-בלח. הקמתי על האדמה שלושה לולים. באחד מהם יש 3,000 אפרוחים, בשני 3,500 ובשלישי אני מחזיק תרנגולות למכירה. בשאר השטח נטעתי עצי דקל וזית וגפנים.

ביום שלישי, 11.5.21, בשעות הערב, הייתי יחד עם הבנים שלי מונזר ומנאר באדמה שלנו. הלכנו לשם למרות המלחמה, כי האפרוחים זקוקים לטיפול. האווירה באותו לילה הייתה מתוחה. כל הזמן היו הפצצות ממטוסים ומטוסי תצפית הסתובבו מעלינו. התיישבנו מתחת לעץ זית שנמצא במרחק של כמה מטרים מהלולים. מונזר אמר לי שהוא ומנאר ילכו להדליק את תנורי הגז בלולים כדי לחמם את האפרוחים ואז יחזרו הביתה.

מנאר פחד מאוד מההפצצות והחזיק את היד של אחיו. הם ניגשו ללול ואני נשארתי מתחת לעץ. הכול היה חשוך כי לא היה חשמל באזור באותו זמן. כששניהם היו במרחק של עשרים מטרים ממני, ההפצצות פתאום התגברו והם צעקו לי שהם עוזבים את המקום. צעקתי להם: ״תחזרו הביתה ותעזבו הכול״. באותו זמן ערמות קש שהיו שם התחילו לבעור ואני קמתי מהר כדי לכבות את השריפה. תוך כדי הכיבוי שלה שמעתי פיצוץ חזק.

אחרי 45 דקות בערך סיימתי לכבות את האש ואז התקשרתי לבנים שלי, אבל הם לא ענו. הלכתי לכיוון שבו הם הלכו קודם ואז מצאתי אותם, במרחק של שלושים מטרים. הם שכבו אחד ליד השני. התיישבתי לידם ושמתי את ראשו של מונזר על הרגל שלי. צעקתי: ״מונזר, מונזר״, אבל הוא לא הגיב. עזבתי אותו והתחלתי לדבר עם מנאר, קראתי לו בשמו אבל גם הוא לא הגיב.

מונזר ומנאר ברכה

צעקתי הכי חזק שיכולתי כדי שהשכנים שלי יבואו, ואז הגיעו כמה מבני משפחת ח׳סיוואן שגרים ליד. הם הרימו את הילדים שלי ולקחו אותם לבית של אחד מהם, שנמצא במרחק של מאה מטרים מהלול. אחרי רבע שעה הגיע אמבולנס של הסהר האדום הפלסטיני, שפינה אותי ואת הבנים שלי לבית החולים שוהדאא אל-אקצה בדיר אל-בלח. כשהגענו לבית החולים הרופאים בדקו אותם והכריזו שהם ללא רוח חיים. קברנו אותם למחרת, בשעה 12:00 בצהריים.

מונזר ומנאר עזבו את בית הספר בכיתה ו׳ ומאז עבדו איתי בלולים. הם גידלו את האפרוחים, וכשהם גדלו והפכו לתרנגולות הם מכרו אותן. הם דאגו לכל ההתנהלות העסקית של העסק.

בזמן האחרון התחלתי לבנות דירה מעל הבית שלי בשביל מונזר, כי הוא התחיל להתעניין בנישואים. אמא שלו מאוד רצתה שהוא יתחתן. היא חולה וסובלת מסוכרת ומלחץ דם גבוה והיא פחדה שיקרה לה משהו ושאם הוא יחכה יותר מדי זמן היא לא תוכל להשתתף בחתונה.

מאז שהבנים שלנו נהרגו המצב בבית קשה מאוד. אשתי סובלת מאוד, כמעט כל יום אני לוקח אותה לרופא. יש לה חרדות והיא צועקת ובוכה הרבה, בעיקר כשמגיעים לנחם אותה.

  • העדות נגבתה על ידי ח'אלד אל-עזאייזה ב-26.5.21.

‘Abd al-Karim Barakah, 65, a father of seven including Munzer and Manar
עבד אל-כרים ברכה

התיישבתי לידם ושמתי את ראשו של מונזר על הרגל שלי. צעקתי: ״מונזר, מונזר״, אבל הוא לא הגיב. עזבתי אותו והתחלתי לדבר עם מנאר, קראתי לו בשמו אבל גם הוא לא הגיב.