חיילים ירו למוות בנער בן 17 שעבד בשדה
שם ההרוג:

בשאר אחמד איבראהים סמור, בן 17.

עדותו של סאאיד אבו עאסי, בן 16, חברו של בשאר:

ביום רביעי, 12.5.21, יצאתי בבוקר מהבית שלי יחד עם שני חברים שלי, לואאי סמור, בן 18, ובשאר סמור, בן 17. הם אחים וגרים לידי. נסענו בעגלה רתומה לחמור לאזור א-סנאטי, שבו אבא של לואאי חוכר חלקת אדמה בשטח של 17 דונם. השטח הזה נמצא במרחק של בערך עשרים מטרים מגדר התלתלית שמסמנת את הגבול, ויש שם גידולי פטרוזיליה, שמיר וחיטה.

הגענו לשם מוקדם, בסביבות השעה 8:00. רצינו להשקות את הגידולים. אני ולואאי עובדים שם כבר כמה שנים ובשאר הצטרף אלינו כשלא היו לו לימודים. כשהגענו, לואאי הלך להפעיל את משאבת המים שליד הבריכה בכניסה לחלקה. אני ובשאר התקדמנו לכיוון הגבול כדי לפתוח את השסתומים של הצינורות. אחרי כמה רגעים לואאי הצטרף אלינו והתחלנו לקצור את החיטה.

אחרי שעתיים בערך הלכתי עם לואאי למקום שבו נמצאים השסתומים, כדי לסגור חלק ולפתוח אחרים. בשאר נשאר איפה שהיינו קודם, במרחק של עשרים מטרים מהתלתלית. אני ולואאי היינו מערבית אליו, במרחק של חמישים מטרים.

פתאום שמענו שלוש או ארבע יריות מהמגדל הצבאי שליד הגדר, ממש מולנו. הסתכלנו לכיוון של בשאר אבל לא ראינו אותו. הלכנו למקום שבו הוא היה לפני הירי וחיפשנו אותו בין השיבולים. מצאנו אותו שוכב על הבטן. הוא לא זז ולא דיבר. הוא דימם מהחזה שלו. אני ולואאי הרמנו אותו ואז הלכנו לכביש ג'קר, מרחק של שבעים מטרים, שם פגשנו את ראאיד סמור, שהוא חקלאי שאנחנו מכירים ושעבד בקרקע שלו. קראנו לו והוא הגיע במכונית שלו.

בשאר סמור

הכנסנו את בשאר למכונית ונסענו לבית החולים בעבסאן. הפרמדיקים נתנו לו עזרה ראשונה אבל הרופאים אמרו לנו שהמצב שלו קשה. אמבולנס העביר אותו לבית החולים נאסר. לואאי נסע איתו. אני נסעתי אחריהם עם ראאיד סמור. כשהגענו התברר שבשאר נפל שהיד. הכניסו אותו לתא קירור בבית החולים. הוא נקבר באותו יום, בשעת תפילת הצהריים, בבית הקברות של בני סוהילא.

הייתי בהלם ממה שקרה. לא ידעתי מה לעשות. בשאר היה חבר שלי מאז שהיינו ילדים ואיבדתי אותו בתוך רגע. עד היום אני בוכה כשמישהו שואל אותי עליו או על האירוע.

  • העדות נגבתה על ידי ח'אלד אל-עזאייזה ב-3.6.21.
סאאיד אבו עאסי

פתאום שמענו שלוש או ארבע יריות מהמגדל הצבאי שליד הגדר, ממש מולנו. הסתכלנו לכיוון של בשאר אבל לא ראינו אותו. הלכנו למקום שבו הוא היה לפני הירי וחיפשנו אותו בין השיבולים. מצאנו אותו שוכב על הבטן. הוא לא זז ולא דיבר.